#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. מה פירוש אין שמין לא לגנב ולא לגזלן, ומה הדין בנזיקין ובשואל?<br>	"פרש""י שאם גנב או גזל בהמה או כלים ונפחתו אצלו אין שמין הנבילה והשברים לבעלים שיחזיר הגנב הפחת, אלא ישלם בהמה שלמה וכלים מעולים והשברים שלו <sup>יט</sup>. לנזיקין שמין וגם בשואל נפסקה הלכתא ששמין.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יט.  הרשב""א  (ד""ה והלכתא)  הביא את שיטת הרשב""ם אין שמין לומר דפחת נבילה לאו לבעלים אלא לגנב או לגזלן . [ ועי' לקמן סח, א תוד""ה מה ].  ויש מי שפירש אין שמין לא לגנב ולא לגזלן, שאין פותחין להם לומר תנו לבעלים השברים ושלמו את המותר, אבל אם טענו מעצמם מקבלים מהם. ולשאר הניזקין מיד פותחים להם ב""ד ואע""פ שלא טענו הם.</span>"	"ב""ק יא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. שליא שיצתה מקצתה ביום ראשון ומקצתה ביום שני. אמר רבא לחוש חוששת מראשון ומימנא משני. לאיזה ענין חוששת? 	"רש""י (ד""ה חוששת) פירש לטמא טהרות שתגע בראשון אבל התוס' (ד""ה דאין) כתבו דשמעתין איירי לענין לאוסרה לבעלה <sup>כ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כ.  כתב הרשב""א  (ד""ה לחוש חוששת)  כלומר בין בתחלתה בין בסופה, שחוששת ליום ראשון ואינה מונה אותו מכלל שבעה לזכר ושבועיים לנקבה. ובסוף מניינא נמי חוששת לראשון ואינה מונה ימי טוהר אלא לחשבון יום ראשון.</span>"	"ב""ק יא.ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מד. למאי נפק""מ באשה ובבהמה שאין מקצת שליא בלא ולד? "	"ביציאת מקצת שליא חוששים שמא היה באותו מקצת ראש או רובו של ולד והוי כילוד. באשה נפק""מ לטמא טהרות או לאוסרה לבעלה מיציאת מקצת. ובבהמה נפק""מ שגם מה שבפנים אינו ניתר בשחיטת האם."	"ב""ק יא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה. 1. בכור שנטרף בתוך ל' יום. מהו 'נטרף', והאם צריך פדיון, ומדוע 2. בכור דקים לן בגויה דכלו לו חודשיו ונהרג תוך ל' יום האם צריך פדיון? 	"1. לרש""י נהרג. לר""ת (תוד""ה בכור) שנעשה טריפה. אינו צריך פדיון דכתיב אך פדה תפדה, אך חילק.<br>2. כתבו התוס' (שם) שלפרש""י משמע קצת שצריך פדיון ולתוס' אין צריך שגזירת הכתוב היא מ'ופדויו מבן חדש תפדה' דאפילו קים לן שכלו חדשיו צריך ל' יום."	"ב""ק יא: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. האחים שחלקו האם שמין מה שעליהם ומה שעל בניהם ומדוע? 	"מה שעליהם שמין מה שעל בניהם ועל בנותיהם אין שמין וכתבו התוס' (ד""ה מה) שמתביישים להביאם לב""ד ומחלי אהדדי ופסק הרי""ף (הובא בתוס' שם) שדוקא בגדי חול אבל בגדי שבת שמין <sup>כא</sup>. ובגדול האחים אין שמין שנוח להם שיתלבש משלהם בבגדים נאים כדי שישמעו דבריו. וכתבו התוס' (ד""ה בגדול) דכל זמן שלא מיחו מסתמא ניחא להו אבל אם מוחים בו הרשות בידם.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כא.  כתב הרא""ש  (סי' יא)  שהטעם שבגדי שבת שמין כיון שיוכלו להביא הבגדים לב""ד ואין צריכים הם עצמם לבוא.</span>"	"ב""ק יא: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מז. שומר חנם שמסר לשומר שכר ונגנבה והשני נאמן יותר מהראשון האם משלמים, למי ומדוע? 	"לעולא א""ר אלעזר הש""ח פטור שמסרה לבן דעת ועוד דעלויי עלייה לשמירתו שהרי ש""ש מוסר נפשו לשמור יותר מש""ח. ומיהו כתבו התוס' (ד""ה לא) שהש""ש כשמשלם משלם לבעלים דהלכה כרבי יוסי בהמפקיד (ב""מ לו, ב) דאין הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו.<br>לרבא ש""ח שמסר לש""ש חייב שיכול הבעלים לומר לך האמנתי בשבועה ולש""ש לא. והתוס' (ד""ה את) הביאו שבב""מ לו' איתא טעם אחר לחייב דאין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר, וכתבו שנפק""מ בין הטעמים כשהשני נאמן יותר מן הראשון. דלטעם הגמ' כאן פטור ולטעם אין רצוני חייב <sup>כב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>כב.  אבל הרא""ש  (סי' יב)  פסק ששומר שמסר לשומר חייב רק מטעם את מהימנת לי בשבועה היאך לא מהימן לי בשבועה ולא אמרינן דמיחייב מתוך שפשע מתחילה שמסר פקדונו ביד אחר דלא קיי""ל כר""מ דאמר כל המעביר על דעת בעלים נקרא גזלן.</span>"	"ב""ק יא: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מח. לוה שיש לו בגד אחד האם גובים אותו? 	"נאמר בגמ' מיניה אפילו מגלימא דעל כתפיה. וכתבו התוס' (ד""ה אפילו) דמיירי שיש לו שנים דאם אין לו אלא אחד הא אמר בפ' המקבל דמסדרים לב""ח א""נ בטלית ששוה מאה מנה שמלבישים אותו בטלית הראוי לו ודלא כר""ע דס""ל שלא יגבו ממנו ור""ת פסק הלכה דאין מסדרין ויקחו את הבגד האחד."	"ב""ק יא: ותוס'"		
